אובדן של אדם יקר לליבנו, בין אם הוא הורה, אח או בן זוג, נושא עימו תחושות קשות של עצב, כעס, חרדה, אשמה וחוסר אונים. תחושות אלו ונוספות משתנות מאדם לאדם ובהתאם לנסיבות, אך הן מהוות חלק מתהליך עיבוד שכבר מתחיל וחל מתקופה בה כל מישורי החיים יושפעו עמוקות – כגון התפקוד בעבודה, בזוגיות, בחברה וכדומה. אכן, אחת השאלות שעימה מתמודדים אנשים רבים, היא איך ממשיכים לחיות אחרי אובדן כשהחיים נראים לפעמים כה חסרים ואפורים, לעיתים נטולי תקווה להתמלאות מחודשת, כשאיש לא יוכל לתפוס את מקומו של האדם שאבד לנו, ובלב יש צעקה גדולה.

 

סוגיה זו נידונה באופן נרחב בעולמות הפסיכולוגיה והטיפול הרגשי, וישנם מודלים שונים המתארים את שלבי עיבוד האבל. המודל שמצוטט יותר מכולם וזוכה להתייחסות רבה נקרא "חמשת שלבי האבל" שפורסם בשנת 1969 על ידי פסיכיאטרית בשם אליזבת קובלר-רוס. אמנם, המודל שפרסמה קובלר-רוס התייחס בתחילה אל אנשים הסובלים ממחלה סופנית ומעבדים את מותם הקרב, אולם לאחר מכן הוכללו בו גם מצבי אובדן של אדם אהוב, כגון התמודדות עם אובדן אב, בן זוג, חבר קרוב, אח וכדומה. 

בשורות הבאות יתוארו חמשת השלבים, תוך התייחסות לאובדן אדם אהוב. יש לציין כי שלבים אלו אמנם נוטים להופיע כרונולוגית זה לאחר זה, אולם הם בהחלט יכולים להימזג זה בזה, או שמאפייני שלב שכבר "עבר" יחזרו שוב, או שאדם מסוים לא יחווה כלל את אחד או יותר מהשלבים.

  1. הכחשה – זהו שלב בו ההכחשה משחקת תפקיד משמעותי בהגנה על הנפש. במידה רבה, איננו רוצים או מצליחים לקבל את העובדה שהנפטר הלך מאיתנו, המשמעות אינה נקלטת בכללותה, והדבר מאפשר לנו איכשהו להמשיך ולתפקד. למשל, אנו עשויים לומר שוב ושוב – "לא ייתכן שהוא מת", "אני לא תופסת את זה" וכדומה.
  2. כעס – בשלב זה ההכחשה דועכת ואנו מתחילים לכעוס על העולם שלקח את אהובנו, כעס שעוזר במידת מה בגיוס כוחות ומאפשר לנו שלא לחוש עדיין את מלוא הכאב. לדוגמא, אנו מאשימים את אלוהים, את המדינה, את מערכת הבריאות או אחרים, וחווים כעס רב על מי שנראה לנו אחראי למותו של אהובנו.
  3. מיקוח –  בשלב זה אנו מקבלים קצת יותר נחמה ושליטה לכאורה ממחשבות שיש בהן פנטזיה מסוימת, למשל, "אם רק היה אפשר להחזיר את הזמן לאחור… אבא לא היה נפטר". מאידך בשלב זה גם מופיעים לא פעם רגשות אשם עם המחשבות, למשל – "אם רק הייתי יותר זמינה לטפל בו הוא לא היה נכנס לאשפוז…".
  4. דיכאון – בשלב זה ההגנות כבר פחות תומכות ומופיעים בנפש רגשות חזקים של ריקנות, עצב ודכדוך, געגוע עז ותחושה של חוסר אונים, היעדר הנאה מהחיים ומפעילויות שבעבר אהבנו. שלב זה עשוי להימשך תקופה יחסית ארוכה.
  5. קבלה – זהו האחרון מבין שלבי עיבוד האבל לפי קובלר-רוס. המאפיין המרכזי שלו הוא קבלת המציאות, העובדה שהאדם היקר לליבנו כבר אינו חלק מהעולם הממשי (אם כי כמובן שהוא ממשיך לחיות בתוכנו). על כן, בשלב זה שהינו יותר רציונאלי, הגם שהרגשות עדיין קיימים, כבר ניתן גם לצאת מחדש אל התנהלות מלאה במישורי החיים השונים.

לקביעת פגישה, הנכם מוזמנים ליצור קשר בטלפון 052-2331225.

השאירו פרטים ואצור קשר בהקדם