נישואים ושותפות

הגענו למירי בעקבות לחץ של חברה לתת הזדמנות נוספת להציל את נישואינו. היינו נשואים טריים עם ילד קטן, וכבר נפרדנו, ועשינו חוזה גירושין, וכל אחד כבר גר בנפרד. בזמן שהמתנו למועד הגט, חברה משותפת שהיתה משוכנעת שאנחנו עושים טעות לא הרפתה. לדבריה הכירה כמה זוגות שהיו בטיפול אצל מירי והצליחו לשקם את הנישואים, "תנו צ'אנס, מקסימום תתגרשו, מה יש לכם להפסיד?" ככה הפעילה עלינו לחץ כמו מכבש, ורק כדי שתרד מאתנו, החלטנו לבוא למירי, בידיעה ברורה שכנראה חבל על הזמן. ל' חשב שאני בזבזנית מדיי, ואני חשבתי שהוא מחושב מדיי ולא רוצה להנות מהחיים. הגענו למירי ושטחנו בפניה את טענותינו . מהר מאד הבנו שבעצם בכלל לא היה לנו מושג מה זה שותפות ואיך לבנות שותפות. היו לנו חשבונות נפרדים, גרנו בדירה שכורה, לא היתה לנו שום תכנית משותפת לעתיד, וכל ההתנהלות שלנו ביחד וכל אחד בנפרד היתה לא נכונה והרגיזה את השני. בהתחלה הטחנו האשמות והוצאנו את כל הכעסים. לא האמנו שמשהו ישתנה אצל השני. מירי ששמעה את שנינו, אמרה לנו שאנחנו פשוט לא יודעים איך לבנות את השותפות בינינו ושבשביל זה לא מתגרשים. היא שאלה אם אנחנו רוצים ללמוד ולעבוד על זה, ושנתחייב לחדשיים של טיפול. ל' שאל את מירי "מה את חושבת שאפשר לשנות אופי? אני לא מאמין בפסיכולוגיים" מירי השיבה: "אנחנו לא משנים אופי, אבל, אנחנו יכולים לשנות התנהגות". היינו חסרי סבלנות וחסרי אמונה, אבל, בכל זאת, מירי נשמעה כל כך משכנעת, שרק בזכות זה שהאמנו לה, הסכמנו לנסות ולראות מה יצא מזה. בתוך פחות מחדשיים, ראינו כבר שינוי, פתאום התקרבנו, ואפילו חזרנו לחיות יחד. בנינו חזון זוגי ושינינו את ההתנהלות שלנו. הצבנו מטרות משותפות והגדרנו מחדש את התפקידים שלנו. פתחנו חשבון משותף, הסכמנו בינינו על ההוצאות וניהול הכספים. החלטנו לקנות בית, לעשות תקציב, ששנינו אחראים עליו. עם הילד גיבשנו דרך בה שנינו ביחד משתפים פעולה בכל הנוגע לחינוך שלו ולגידולו. בתהליך שעברנו הצלחנו לשקם את היחסים ולהחזיר את האהבה והשמחה שהיתה לנו קודם. בסוף התהליך קנינו בית ונכנסנו להריון השני. שנינו הרגשנו נפלא! לי לא היתה יותר סיבה לבזבז סתם.. ולל' לא היתה סיבה לשמור את הכסף שלא אבזבז, כי כל המשאבים הלכו לפרויקט המשותף שלנו, ששנינו הרגשנו מחויבים ואחראים לו.
אני יכולה להגיד שיכולנו להתגרש על "שטויות", רק בגלל שלא היינו בשלים לזוגיות ולא ידענו לבנות את השותפות. מזל שחברתנו התעקשה והגענו למירי שנסכה בנו בטחון ואמון וידעה לרכך את העמדות הנוקשות שהיו לנו שהגענו אליה.